פריז - מסלול היום השני בפריז

היום נבקר באחת משכיות החמדה המפורסמות ביותר בפריז ובעולם כולו, מוזיאון הלובר. בתום הביקור, נצעד דרך שער הנצחון של הקרוסל לעבר כנסיית המדלן,
ונמשיך עד למבנה המפואר של האופרה גארנייה. ניסע במטרו לבית הקברות המיוחד פר לאשז, ולאחר ביקור בכמה מקבריו היותר מפורסמים, נעפיל ברכבל
לגבעת המונמרטר. שם נבקר בכנסיית הסאקרה-קר, נצפה בנופיה המופלאים של פריז לעת השקיעה, ונקנח בטיול בין דוכני הציירים ואמני הרחוב השונים.
אם תרצו - תוכלו להנות מארוחה ובילוי באחת השאנסונייריות האופייניות לרובע.

למוזיאון הלובר
את הביקור במוזיאון עצום המימדים רצוי לקיים בשעת בוקר מוקדמת, כשאתם נמרצים ורעננים אחרי שנת לילה טובה, ומסוגלים לגמוא בקלילות את 'ריצת המרתון' באולמות התצוגה השונים. כדאי שיהיה ברור, לאף אחד אין פטור מביקור בלובר.. זהו אחד מאתרי החובה, שכל תייר בפריז צריך לעבור דרכו ולהקדיש לו את מינימום הזמן הנדרש, ולו רק כדי לראות את יצירות המופת הנבחרות.
שוחרי התרבות החפצים להתעמק - יוכלו לבלות בלובר גם יומיים ושלושה רצופים, אבל תיירים מצויים כמונו, יכולים להסתפק בסיור מקוצר שמכסה רק את מה שאסור להחמיץ.

אל הלובר נגיע במטרו, בקוים 1 או 7 ונרד בתחנת Palais-Royal / Musée du Louvre. מעבר ישיר מחבר בין תחנת המטרו למוזיאון, אבל למי שרוצה להתרשם גם מן המראה החיצוני של המבנה המפואר, מומלץ לצאת לרחוב ריבולי, ולצעוד לאורכו צעדה קצרה, עד לחצר הפנימית של המוזיאון הנקראת 'חצר נפוליאון'.

מבנה המוזיאון דומה לראש ושתי זרועות ארוכות: הראש הוא האגף המזרחי הנקרא SULLY, הזרוע הצפונית היא אגף RICHELIEU, והזרוע הדרומית היא אגף DENON. בתווך, ב'חצר נפוליאון' בין שתי הזרועות, נמצאת פירמידת הזכוכית המהממת דרכה נכנסים אל המוזיאון, ולידה שלוש פירמידות קטנות נוספות.

פירמידת הזכוכית נחנכה בשנת 1989, כשמלאו 200 שנים למהפכה הצרפתית. האדריכל הסיני שבנה אותה ביקש ליצור חיבור בין המוצגים העתיקים ביותר של
המוזיאון, אלו של תקופת מצרים העתיקה והפירמידות, לבין הזמנים המודרנים של ימינו, ונראה היה לו ששילוב של מבנה עתיק [פירמידה] בנוי בחומרים מודרנים [בעיקר זכוכית] יהווה גשר בין שתי התקופות.

מדרגות נעות יובילו אתכם מאולם הכניסה של הפירמידה אל קומת הקופות ועמדות המידע. למי שזמנו דוחק, ומבקש לתור את המוזיאון בצורה יעילה, מומלץ להרשם במקום לאחד מהסיורים המאורגנים שמקיים המוזיאון. הסיורים יוצאים בתדירות גבוהה, ונמשכים כ - 90 דקות. מדריכים מיומנים המתמצאים בנבכי המוזיאון יובילו אתכם בזריזות רבה בין היצירות החשובות, ויחסכו לכם הרבה זמן והתרוצצות בנסיון לאתרן בעצמכם.

אם תחליטו על ביקור עצמאי, יהא עליכם להכין קצת 'שיעורי בית', וללמוד מתוך האתר הרשמי של המוזיאון באינטרנט, ומן הסיור הוירטואלי שהוא מציע, מה בדיוק מעניין אתכם והיכן הוא ממוקם.
חוברות הדרכה בתשע שפות שונות [אין בעברית] מחולקות חינם לכל דורש, ומי שמעוניין יכול לשכור גם הדרכת-אודיו עם אוזניות וקלטות בכמה שפות. מפת
התמצאות של המוזיאון ניתנת לכל מבקר יחד עם כרטיס הכניסה, וגם מחולקת חינם במרכז המידע.
טיפ קטן: אם התור ליד הקופות גדול וברצונכם לעקוף אותו, קנו כרטיסים בעמדה הממוחשבת - דמויית הכספומט - הניצבת בסמוך. ניתן לבחור את שפת הממשק, והתשלום קל ומהיר באמצעות כרטיס האשראי.

שום ביקור ללובר, בין אם עצמאי או מאורגן, לא יהיה ממצה אם לא עבר דרך נקודות הציון הבאות:
ונוס ממילו - פסלה של אלת היופי, אפרודיטה היוונית או ונוס הרומאית.
הנצחון המכונף מסמותראקי - פסל של דמות נשית קטועת ראש ובעלת כנפיים, הנאבקת ברוח עזה העושה פלאים לקפלי גלימתה המפוסלים ביד אמן.
פסל הזאבה המניקה את רומולוס ורומוס - מייסדיה המיתולוגיים של רומא
רפסודת המדוזה - ציור של הצייר ג'ריקו, המתאר את אנשי הצוות של ספינה טובעת , כשהם צופים באופק בסיכוי להצלה. הדמויות מצויירות במין פירמידה של תקווה, כשבתחתית מוצגות דמויות של ייאוש ואבדון, וככל שעולים במעלה התמונה כך עולה גם התקווה והסיכוי להינצל.
גלריית אפולו עם תכשיטי בית המלוכה, ביניהם גם היהלום הענק הנקרא 'ריג'נט', וכתר המלכות של המלך לואי ה - 15. הרימו ראש גם לתקרה, הציורים בבתקרת הגלרייה מרהיבים.
וכמובן - גולת הכותרת שבגללה באים המוני אדם ללובר - דיוקן המונה ליזה המפורסמת של ליאונרדו דה וינצ'י. נא לא לצפות ליותר מדי, כדי שלא
תתאכזבו. התמונה קטנה, 53 ס'מ רוחבה ו- 77 ס'מ אורכה. לא ניתן להתקרב ממש עד אליה - השטח מגודר, והיא מוגנת מאחורי זכוכית משוריינת. עשרות אנשים מתגודדים במקום תמיד, בכל זמן נתון. אם תצליחו לפלס דרככם בין ההמון עד לעמדת צפייה נוחה, החזירו לה חיוך, לגברת המפורסמת שפשר חיוכה המסתורי מעולם לא הובן. אם יהיה לכם טיפת מרחב תימרון, זוזו קצת ימינה ושמאלה, וראו איך מבטה עוקב אחריכם לאן שתלכו - מכל נקודה ממנה מביטים בה, אישוניה מחזירים לכם מבט ישיר.

אל תתיימרו להקיף את כל המוזיאון. הדבר בלתי אפשרי. הבטיחו לעצמכם שאולי ביום מן הימים תחזרו לשם שוב, ועזבו את המוזיאון כשכוחכם עדיין במתניכם, כי
עוד ארוכה הדרך לפנינו.

שער הנצחון של הקרוסל
נצא מן המוזיאון בכיוון לגני הטווילרי בהם כבר ביקרנו אתמול, רק כדי להיעצר ולהתפעל קצת משער הנצחון של הקרוסל, הנמצא ממש ביציאה מחצר המוזיאון. שער זה קטן יותר משער הנצחון הניצב בככר האטוואל, אך מטרת הקמתו היתה זהה: לפאר ולרומם את נצחונותיו של נפוליאון, בעיקר זה שבקרב אוסטרליץ. השער בנוי משלוש קשתות - אחת מרכזית גבוהה ושתיים קטנות יותר משני צידיה, והוא מקושט ומעוטר בפסלים ובתגליפים רבים. שימו לב למיקומו של השער, והציצו גם במפה כדי להבין את זה. ממנו והלאה נמתח ציר אחד ארוך, עליו בנויים כמה מן המונומנטים החשובים של פריז: מיד אחריו - גני הטווילרי, המסתיימים בכיכר הקונקורד עם האובליסק, שם מתחילה שדרת שאנז אליזה המגיעה עד לכיכר האטוואל ושער הניצחון הגדול, ומשם, בהמשך של קו ישר על אותו ציר - שער הנצחון המודרני שנבנה ברובע החדשני לה דפאנס.

הארמון המלכותי - פאלה רויאל
מכאן אנו עושים דרכנו חזרה אל הרחוב הראשי, רחוב ריבולי, חוצים אותו כשפנינו מועדות לעבר הארמון המלכותי - פאלה רויאל. הארמון נבנה במאה ה - 17 כמקום משכנו של הקרדינל רישלייה, יועץ הסתרים של המלך לואי ה - 13. לאחר מותו, הועבר המעון לידי המשפחה המלכותית, וקיבל את התואר 'הארמון המלכותי'.

לאורך השנים עבר הארמון תהפוכות רבות, כיום ממוקמים בו משרדי ממשלה. באחד הבניינים במתחם ממוקם התיאטרון הצרפתי העתיק, ה 'קומדי פרנסז', וחובבי התיאטרון מוזמנים להציץ לכניסת התיאטרון ולראות את הכורסה בה ישב ומת הסופר והמחזאי מולייר בשעה שמחזהו 'החולה המדומה' הוצג בפני קהל עם במת התיאטרון.

גני הארמון מטופחים ויפים, [שימו לב למאות העמודים הצבועים שחור לבן, כפסי זברה, מין יצירה אמנותית מודרנית] יש בהם גלריות לאמנות וחנויות ומסעדות, ואפשר לנוח שם מנוחה קלה בטרם ממשיכים הלאה.

ככר ונדום
מגני הארמון המלכותי, עשו דרככם חזרה לכיוון רחוב ריבולי, ותוך שאתם נעזרים במפה - מצאו את רחוב סנט הונורה הסמוך וצעדו בו לכיוון ככר ונדום. אל תתביישו לשאול, כל אחד מן העוברים ושבים ידריך אתכם לשם, על אף המוניטין שיצאו לצרפתים כלא נחמדים.
רחוב סנט הונורה, שבהמשכו נקרא גם רחוב פובור דה סנט הונורה, הוא אחד הרחוב הארוכים והיוקרתיים של פריז, והוא עמוס בחנויות מעצבים שבדרך כלל אינן בתקציבנו: חנויות של איב סאן לורן, קלואה, קריסטיאן לה-קרואה, הרמס ועוד. רוב החנויות היפות, שנעים לשוטט לידן אפילו רק כדי לשטוף את העיניים, ממוקמות בהמשך הרחוב, ואילו אנו עושים רק קטע קטן ממנו, בדרך אל כנסיית המדלן.

אנו חולפים על פני ככר ונדום שבמרכזה ניצב עמוד נצחון גבוה [44 מ'] יצוק ברונזה שהותכה מתותחים שנלקחו שלל בקרב אוסטרליץ. אבל, עם כל הכבוד לעמוד ההיסטורי, עיקר האטרקציה של הככר הן חנויות התכשיטים היוקרתיות הממוקמות מסביבה, וכן המפואר והמיוחס שבמלונות פריז, מלון ריץ המפורסם הנמצא בה.

כמה מן השמות הנוצצים שתוכלו להציץ בחלונות הראוה שלהם - קארטייה, שאנל, פיאג'ה, ואן קליף אנד ארפאל ועוד.
אנו נדחה את קניית התכשיטים להזדמנות אחרת, ונמשיך עוד קצת קדימה ברחוב סנט הונורה עד שנגיע לכנסיית המדלן.

המדלן
הכנסיה, הבנויה כדוגמת מקדש יווני עתיק, היא אחת הגדולות והמרשימות בכנסיות פריז. אפשר להציץ לתוכה פנימה, ואפשר רק להקיפה מבחוץ, הכל לפי מידת העניין שלכם, ומצב הבטן המקרקרת... כי אם רעבתם - אז הנה, הגעתם אל המקום הנכון. באחת מפינות הככר ממוקמת המעדניה הפריזאית המפורסמת, פושון, שזכתה לתהילת עולם בשל עושר מיני המזונות הנמכרים בה.
אנו עושים במילה 'גורמה' שימוש לעיתים קרובות, אבל רק כאן, בפושון, אפשר באמת להבין את המשמעות האמיתית שלה.
מגה-מעדנייה זו, שנוסדה בשנת 1886, מוכרת למעלה מ - 25,000 סוגים של מוצרי מזון שונים, מצרפת ומרחבי העולם. החנות מחולקת לשלוש מחלקות עיקריות: 1 - מין מכולת עילית שמוכרת ריבות, מיני מאפה ארוזים, פסטה לסוגיה השונים, ומזונות אקזוטיים בקופסאות שימורים. 2 - מגדניה - עם לחמים, עוגות ועוגיות ומוצרי שוקולד מגוונים. 3 - מעדנייה של גבינות, טרינים, ממרחים ומטבלים, פאטה לסוגיו השונים, קוויאר ופירות מיוחדים.

המחירים בפושון מפחידים! אבל גם אין אין לכם כל כוונה לקנות משהו - עשו סיבוב בפנים... אולי בכל זאת יתחשק לכם 'להשקיע' בשתי עוגיות קטנות במחיר בו אנחנו בדרך כלל 'עושים שוק' לשבוע... אבל אז תוכלו להגיד, 'קנינו בפושון'... במקום ישנה גם מסעדה בראסרי - במחירים קצת יותר נמוכים משל המעדנייה, אבל גם אם הם עדיין יקרים, הם לא לגמרי בלתי אפשריים לכיסנו.

בקצה השני של הככר נמצאת מעדנייה נוספת, Hediard, גם היא מן הגדולות והטובות - חלומו של כל חובב אוכל. מחיריה טיפ טיפה יותר עממיים מאלה של פושון, וגם בה תוכלו לשבת ולחטוף משהו קליל, או רק לשתות קפה מצויין!

עוד אטרקציה קטנה הצמודה לכנסיית המדלן - מדי יום, מלבד יום שני, מתקיים במקום שוק פרחים קטן, יפה וססגוני.

האופרה גארנייה
יעדינו הבא הוא האופרה גארנייה, הנמצאת במרחק הליכה. אבל, אם עייפתם, ואם ממילא יש לכם כרטיס יומי חופשי למטרו, חוסו קצת על רגליכם וסעו תחנה אחת בקו 8 של המטרו, מתחנת המדלן לתחנת האופרה.
אחרי שתגמרו להתפעל מהמבנה המפואר של האופרה לשעבר [כיום יש לפריז בית אופרה חדש ומודרני בככר הבסטיליה], על משטחי השיש והפסלים היפים שלו, שבו קצת על המדרגות הרחבות שלו, יחד עם המוני התיירים האחרים, המנצלים את מדרגות השיש הקרירות למנוחה ואגירת כוח לקראת המשך המסלול.. זהו 'בילוי' מאד מקובל אצל כל מי שמגיע לשם.

אם טרם הכנסתם אל פיכם דבר מאכל, מסביב לככר האופרה ודאי תוכלו למצוא משהו מתאים לאכול, ואם לאו - אחד מבתי הקפה האלגנטיים והמפורסמים ביותר של פריז, קפה-דה לה-פה, מחכה לכם בככר.

בית הקברות פר לאשז
מתחנת המטרו של האופרה, עלו על קו מספר 3, וסעו בו כ - 10 תחנות, עד לתחנה הנקראת פר לאשז [Pere Lachaise].
בית הקברות הוא ענק, וכמובן שאין סיכוי לבקר בכולו. סמנו לכם עוד בבית באילו קברים הייתם רוצים לבקר. תוכלו להיעזר באתר האינטראקטיבי הנהדר הזה,
שמאפשר סיור וירטואלי ומיפוי של הקברים המעניינים אתכם.

אם הגעתם למקום ללא הכנה מראש, גם כן לא נורא. אפשר להצטייד במפה בכניסה, ואפשר גם לתעות סתם כך בין השבילים והקברים המטופחים, ולגלות מפעם לפעם שם מוכר. קחו את הזמן שלכם, ובסיום - עשו דרככם חזרה אל תחנת המטרו ממנה הגעתם.

מונמרטר
את היום הארוך שלנו נסיים בגבעת המונמרטר. הפעם אתם עולים על קו המטרו מספר 2 ומוודאים שברשימת התחנות בכיוון אליו פניכם מועדות, מופיעה תחנת
Anvers [ כ-9 תחנות]. כשתצאו מתחנת המטרו, חפשו את השילוט המוביל אל כנסיית הסאקרה-קר ו/או אל הרכבל. ציור קטן של רכבל מופיע על שלטים דמויי
תמרורים. אם רוצים להיעזר במפה, הרחוב בו עלינו לצעוד לעבר תחנת הרכבל נקרא רחוב Du Steinkerque.
נסיעה קצרה ברכבל תביא אתכם אל ראש הגבעה, ומשם עשו דרככם, בהליכה קצרה לעבר כנסית הסאקרה קר.

כנסיית הסאקרה-קר
הכנסיה הלבנה, שעם אגפיה וכיפותיה דומה לעוגת חתונה מפוארת, מהווה נקודת חובה על מסלולם של רוב התיירים בפריז, ולכן האיזור תמיד הומה אדם, ביום ובלילה. תוכלו להכנס ולבקר בתוך הכנסיה, ובתום הביקור לעלות אל הגג של אחת מכיפותיה כדי לצפות משם על הנוף המרהיב של פריז.

ברחבה שלפני הכנסיה תמיד מתחולל קרנבל קטן של רוכלים, נגנים, אמני רחוב, מוכרי משקאות במחירים מופקעים וצעצועים ובלונים לילדים.
על מדרגות הכנסיה הרחבות נוהגים לשבת המוני התיירים העייפים, להתבשם מן האווירה ומן הנוף. אם התמזל מזלכם וזוהי שעת דמדומים תוכלו לראות את פריז, עיר האורות, כשהיא מתעוררת לחיי הלילה שלה, באלפי נגוהות הנדלקים ככל שמחשיך. הבעיה היא שבחודשי האביב והקיץ, הלילה יורד על פריז בשעות מאד מאוחרות, וספק אם תרצו להתעכב עד שעה מאוחרת כל כך כדי להשקיף על הנוף הלילי. [יש אור עד 21:30 ואף 22:00..]
תוכלו, אם תרצו, לאחר סיום הבילוי ברובע מונמרטר, לחזור שנית למדרגות הכנסיה ולקוות שהפעם יהיה כבר חושך..

Place du Tertre
מהכנסיה, שימו פעמיכם דרך הסימטאות הציוריות לעבר הככר המרכזית של רובע המונמרטר, Place du Tertre. בככר ומסביבה יש ריכוז גדול של אמנים, ציירים רחוב, פסלים אנושיים מחופשים להפליא לדמויות מדהימות הקופאות בתנועה אחת לאורך זמן, ועוד. אם אתם רוצים לתמוך באמני פריז הדלפונים, הניחו להם לצייר את הפורטרט שלכם: לרוב התוצאה לא תהיה ממש דומה לכם, אבל זו מזכרת נפלאה לשלוף בעוד 20 שנה ולהזכר איך פעם... במרומי גבעת המונמרטר...

את הערב אפשר לחתום בארוחת ערב צרפתית טיפוסית באחת השאנסונייריות של הרובע. זמרים עם קול ניחר יזמרו לכם שירי בראסנס וינעימו באקורדיאון, וקבוצות תיירים הלומי יין ובירה יתופפו על השולחנות הארוכים עם הסכין או המזלג ויצטרפו לשירה בלה-לה-לה.. החווייה מהנה מאד, ואם תבחרו במקום המתאים, יכולה גם להיות טעימה מאד.. [לקבל מירון אם יש לו שמות של מסעדות/שאנסונייריות - אולי לאפין-אג'יל]

פיגאל
את הדרך מהגבעה למטה אפשר לעשות שוב ברכבל, או לרדת במדרגות חזרה כלעומת שבאנו אל תחנת המטרו ואל הרכבת שתיקח אתכם אל המלון.
אם היינו חושבים שנותרה בכם עוד טיפת כוח אחרי היום המלא והגדוש הזה, היינו ממליצים לרדת ברגל עד לרובע הפיגאל הנמצא למרגלות הגבעה, [העזרו במפה] כדי לטעום רק טיפה מחיי הלילה של איזור ההוללות הנודע של פריז.
זהו רובע 'האורות האדומים' של העיר, יש בו הרבה מאורות לילה וחנויות סקס, ובסמטאות הקטנות בנות פריז עסוקות במקצוע העתיק בעולם.

הירידה אינה קשה והמרחק לא רב, אלא שהאיזור אינו מציע לתייר אטרקציה מעניינת מלבד הצצה לחיי הלילה האפלים של פריז.
אם יש בכוונתכם לבקר באחד הלילות במופע הקבארט של 'המולין רוז' הנמצא בפיגאל, תוכלו לשלב את הסיור הקצר בסביבה עם הבילוי בקבארט.
אם לא - רדו ממונמרטר לפיגאל אך ורק אם יש לכם כוח ואינכם ממהרים, ואם אין אתכם ילדים ובני נוער שלא בטוח שזה מה שצריך להראות להם בפריז..
את הרכבת חזרה למלון תוכלו לתפוס בתחנת המטרו הנקראת פיגאל.

תם יום נוסף בפריז. חוזרים למלון מה זה עייפים, אבל תודו שגם מרוצים, לא?
 

    

    השוואת מחירי בתי מלון

    פרסומות גוגל